תוכן

כ) על ספירת העומר: תכוין, כי ר"ת הוא ס"ה, כמספר שם אדנ"י. והענין הוא, כי כמו שאנו ממשיכים האורות אל ז"א, כן אנו צריכים להמשיך, ולתקן בנין הנקבה. וכמ"ש במלת העומר, והוא, כי העמר, תכוין חסר כמש"ל, כי הם עשרה אחוריים דאה"יה, הנקראים עשרה דמים. ואמנם עתה בהתמשכם תוך ז"א, ונבלעים בו, נעשים בבחי' פנימיים, ואינם בבחי' ד"ם, אלא ביושר, ונעשים עשר שמות של אהיה, אשר כ"א הוא בגימ' כ"א. וכשתמלאהו, יהיו בו עשר אותיות, הרי הוא בגימ' א"ל. והנה עשר שמות אל, הם בגימ' עמ"ר. ותכוין להמשיך משם א"ל הנזכר, היוצא משם אהיה הנזכר, בחשבונו הפשוט ובחשבון עשר אותיותיו, אל שם אדנ"י, הנרמז בר"ת ספירת העומר כנזכר, ואז תהיה בחי' אל אדנ"י כנודע.